חומר שטרם פורסם

אמא

אמא , אני מצטאר שנפרדתי ממך כך .

לא היה לי שום כוונה לפגוע בך .

זה כאב לי כול כך ,

אבל עשיתי את הצעד הנכון .

כל הילדות תמיד היית איתי ,

אבל עכשיו אני לבדי .

היו לי רגעי חיים מלאי משמעות .

שאת איתי היית , לא הרגשתי בודד .

כשמישהו ניסה להפריד ביננו ,

תמיד היית לצידי .

לא יודע אם עשיתי את הצעד הנכון ,

אבל תמיד תמכת בי .

היתה לי ילדות יפה !

מבפנים ריקנות , שמלאת באהבה .

אני לא יודע אם להפנים את זה ,

אבל זה מה שעשיתי כשהייתי נער .

אמא , אני אומר לך עכשיו שלום 

וזה סימן שאני חי .

זו לא פרידה , זו כמיאה .

רציתי אותך ונתת לי תמיכה .

מה זה הרגע הזה ?

שנפרדתי מבפנים ?

משהו חיפש בי קסם !

קסם של שלווה !

או אמא , אני רוצה חזרה .

העתיד וורוד , יפה יותר ממה שהיה ...

אז למה אני כזה ?

חולם במחשבות שפותרות את עצמם ,

יש בי חולשה לתשובה ...

ואת ידעת את זה אמא .

כשהייתי קטן , מחופש בפורים ,

לקאבוי , פופאי , ואסטרונאוט ,

אז איפה נשמתנו ורגשותינו ?

אמא , את מקסימה !

אמא , אני אוהב אותך ,

אבל העבר חלף .

והתחלפה לשלווה .

בכיתי כל היום ,

ונפרדתי מהאמת .

האמת זו את ... !

האם נפרדתי באמת ?

אמרו לך : "איזה ילד יפה" .

ולי אמרו : "אמא שלך היתה הכי יפה" .

כמה כיף לגדול , להיות הילד הגדול ,

זה בלי קרירה , בלי כסף , ובלי ביטחון ...

אני מעשן המון ...

בלילה -

זה יוצא .

רק היהלומים נשארים .

ורק בלילה,

את מביטה במראה .

זה הים מרחוק ?

את שואלת אותי !

הפחד , לתשומת ליבך , נעלם ...

אני כמאה למגע ,

ליטופים של אהבה .

זירמי לי מהיד ,

מתבונן בתמונה ,

תקשיבו לשקיעה ...

מסתננת לנשמה ...

אין מחשבה שתעצור אותי ,

חוץ מהרצון לחפש צדפים על חוף הים .

אין בי עוד כוח לכתוב לך ,

אהובה .

אמא , אל תעמדי לידי , התרחקתי ,

אני מפחד לפגוע בך ובעצמי .

אל תעצרי , תברחי !

אני מדליק את האור , לשנינו .

כל אחד מחזיק במעקה , אנחנו נופלים ...

והפחדים ? מפחדים !

כמה הייתי קשור אליך .

כשהייתי ילד קטן , בכיתי כי רציתי ,

היום אני צריך אהבה , תני לי טיפה ,

אהובה !

זה קל , כולנו , נעלמנו , שנינו ...